תנובת הירדן בע"מ נ' חגאי

פסק דין

כללי

פסק הדין ניתן לאחר הגשת סיכומי הצדדים בכתב וזאת במסגרת תביעה שטרית אשר הוגשה ע"י התובעת כנגד הנתבע בגין שיק מספר 5615702 על סך של 200,000 ₪ שמועד פירעונו ביום 31.12.07, המשוך ע"י הנתבע לפקודת תנובת הערבה בע"מ ואשר הוסב לטובת התובעת (להלן: "השיק").

התובעת הינה חברה פרטית בע"מ העוסקת בין היתר בניכיון שיקים מסחריים.

הנתבע, גם הוא בעל עסק מסחרי למימון ומתן אשראי.

בהחלטה מיום 11.11.08 ניתנה לנתבע רשות להתגונן, למעט הטענה לעניין תכולת סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

משניתנה לנתבע רשות להתגונן, תצהירו של הנתבע אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות מהווה כתב ההגנה בתיק.

טענות הצדדים

לטענת הנתבע, במסגרת עסקיו כמנכה שיקים פגש את מר דוד יוסף (להלן: "דוד") אשר עוסק בשיווק ירקות בשוק הסיטונאי וביצע אצלו ניכיון שיקים שלו ושל לקוחותיו.

הנתבע הצהיר, כי דוד פנה אליו וביקש ממנו שיקים עבור "תנובת הערבה", שהיא אחד הספקים ממנה רוכש סחורה, אשר מסרבת לקבל ממנו שיקים. מנגד, דוד ימסור לנתבע שיקים שלו או של לקוחותיו לצורך פירעון השיקים שנתן הנתבע לספק. הנתבע הסכים לבקשה ובתנאי שהשיקים שלו ימסרו רק לאחר שיקבל מדוד את השיקים שלו, ויפרעו רק לאחר שהשיקים של דוד נפרעו.

הנתבע מציין, שתחילה נמסרו שיקים של חברה בבעלותו שלו ולאחר מכן נמסרו שיקים מהחשבון העסקי בבל"ל.

כמו כן הצהיר הנתבע, כי ההסכם פעל למישרין ולאחר שנציג הספק "תנובת הערבה" התקשר אליו עם קבלת השיקים מדוד, הנתבע הדגיש לו את התנאי לעיל לגבי פירעון השיקים.

עוד הצהיר הנתבע, כי בסוף שנת 2007 מסר הנתבע לדוד 14 שיקים ע"ס 50,000 ₪ כל אחד, ובניגוד למוסכם, לא נמסרו שיקים תמורתם, עקב זאת ניתנה הוראת ביטול. לטענת הנתבע, דוד אמר לו כי אין לו מה לדאוג וכי הספק ישיב את השיקים.

בנוסף, הנתבע מסר חמישה שיקים נוספים ע"ס 728,650 ₪, ובמקום 14 השיקים שנזכרו לעיל, השיק הראשון ע"ס 50,000 ₪ נפרע, הואיל ודוד פרע סכומו. כאשר הגיע מועד פירעון השיק השני ע"ס 200,000 ₪ ודוד לא נתן בתמורה שיקים, ביטל הנתבע את השיק. הנתבע ביקש מדוד להשיב לו את השיקים ודוד מסר לו כי הספק מסרב להשיב את השיקים.

לטענת הנתבע, נפל לתרגיל "עוקץ" שבין דוד ובין התובעת בניסיון להוציא ממנו כספים במרמה. לטענתו, הוא ידע כי שם הספק לו ימסרו השיקים הוא "תנובת הערבה" ולא התובעת ("תנובת הירדן") וכי השיקים נמסרו לשם רכישת סחורה בלבד. כמו כן, הטענה כי דוד ניכה את השיקים שנמסרו על ידי הנתבע אצל התובעת, וקיבל תמורתם כספים במזומן לא הוכחה, שקרית ומקורה בתרמית וקנוניה בין דוד לתובעת.

לטענת הנתבע, התובעת אינה אוחזת כשורה . בכל מקרה הוכח פגם בזכות קניין, בחוליה שבינו לבין דוד, ומשכך עובר הנטל חזרה לתובעת להוכיח כי נטלה את השיק בתום לב ובעד ערך, ולא ידעה על הפגם בזכות הקניין, דבר שלא נעשה.

נטען להעדר עילה שיטרית לתובעת, בטופס בקשת הביצוע, ובראיות, ולהעדר אחיזה כלל כמשמעה בפקודה. הנתבע מדגיש כי התובעת, למועד הדיון, אינה אוחזת כלל ב-14 שיקים, נשוא עסקת הנכיון הנטענת, שקדמה להחלפת השיקים, ובהעדר השיקים – אין אחיזה. הנתבע טוען כי התובעת נמנעה מלהביא ראיות שבחזקתה, לגבי אופן מסירת השיקים, סרט הצילום שקיים במשרדה ולפי העדויות, ומכאן שגרסת הנתבע בעניין, שלא ביקר במשרד התובעת מעולם, לא נסתרה. נטען לאי הבאת ראיות שבחזקת התובעת, ולהחלת הכלל המשפטי לפיו הדבר פועל לחובת הצד שלא הביא את הראיה, גם לעניין תשלום התמורה במזומן, בגין השיקים לדוד, כטענת התובעת, ומשכך נסתרת גרסת התובעת בעניין, ומתחזקת טענת העוקץ, שטוען הנתבע.

לטענת התובעת, בניגוד לטענות הנתבע, השיק נמסר לה ע"י הנתבע במסגרת הסדר תשלומים שהושג בין הצדדים בקשר עם יתרת חוב שהייתה בין הצדדים. התובעת ביצעה ניכיון שיקים לחברת "גן הפרי והירק" שבבעלות דוד, כאשר חלק מן השיקים היו של הנתבע.

עוד טוענת התובעת, כי בטרם ביצוע עסקת הניכיון פנתה לנתבע והודיעה כי השיקים מוסבים ע"י "גן הפרי והירק" לתובעת, והנתבע אישר לקבלם ואף הבטיח פירעונם.

התובעת טוענת לאחיזה כשורה בשיקים וכי ניתנה תמורה מלאה, כאשר התמורה ניתנה במזומן.